עבירת שוחד

עבירת שוחד היא אחת מעבירות השחיתות החמורות ביותר שהמדינה מעמידה בגינן לדין. החוק קובע לה עונש של עד עשר שנות מאסר, ובתי המשפט רואים בה פגיעה ישירה באמון הציבור במוסדות השלטון.

מרגע שנפתחת חקירה בחשד לשוחד, מעמדו של החשוד משתנה – ומתחיל הליך שעשוי להסתיים בכתב אישום, בהסדר טיעון, בהרשעה ובעונש – או בסגירת התיק. בתיקים רבים החקירה מתחילה זמן רב לפני שהחשוד יודע עליה, באמצעות האזנות סתר, סוכנים סמויים או עד מדינה. לצד השוחד עומדת עבירה קרובה, מרמה והפרת אמונים, שאינה דורשת טובת הנאה כלל. ההבדל בין שתי העבירות משפיע על חומרת האישום, על העונש ועל קווי ההגנה האפשריים.

מה זה שוחד בחוק העונשין?

עבירת שוחד מוסדרת בסעיפים 290 עד 297 לחוק העונשין, התשל"ז־1977 (שוחד באנגלית: Bribery). בפי הציבור, שוחד הוא "כסף מתחת לשולחן". הגדרת שוחד בחוק העונשין רחבה בהרבה, והיא חלה על מצבים שרוב האנשים אינם מזהים כעבירה.

הליבה של העבירה היא קשר בין טובת הנאה לבין תפקיד ציבורי. עובד ציבור שלוקח טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו מבצע עבירה של לקיחת שוחד, ובלשון העם קבלת שוחד. מי שנותן לו את טובת ההנאה מבצע עבירה של מתן שוחד לעובד ציבור.

עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס… (סעיף 290(א) לחוק העונשין)

חשוב להבין שהחוק אינו דורש שעובד הציבור יבצע בפועל את הפעולה. התביעה גם אינה צריכה להוכיח שהפעולה הייתה פסולה. עובד ציבור שלקח כסף כדי לעשות בדיוק את מה שהיה חייב לעשות ממילא, עבר עבירה (סעיף 293(7)).

מיהו עובד ציבור?

עבירת שוחד במובנה המרכזי מתקיימת רק כשבצד אחד של העסקה עומד עובד ציבור. לכן השאלה מיהו עובד ציבור היא לעיתים השאלה הראשונה בתיק, ולא פעם גם המחלוקת המרכזית בו. איסור לקיחת שוחד חל על כל עובד ציבור, וסעיף 34כד לחוק העונשין מגדיר עובד ציבור באופן רחב. ההגדרה כוללת, בין היתר, את הקבוצות הבאות:

• עובדי המדינה – לרבות חיילים, כמשמעותם בחוק השיפוט הצבאי.
• עובדי רשויות מקומיות – עיריות, מועצות מקומיות ורשויות חינוך מקומיות.
• עובדי גופים ציבוריים – המוסד לביטוח לאומי, בנק ישראל, מועצות דתיות ולשכת התעסוקה.
• נושאי משרה על פי חיקוק – בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם.
• בוררים – החוק כולל אותם במפורש בהגדרה.
• עובדי חברות ממשלתיות – וכן דירקטור מטעם המדינה בחברה כזו.

לעניין שוחד, סעיף 290(ב) מרחיב את ההגדרה גם מעבר לזה. לפי הסעיף, גם עובד של תאגיד המספק שירות לציבור נכלל בה. כך, עובד בחברה פרטית שמספקת שירות לציבור עלול לעמוד לדין על לקיחת שוחד.

הערה משפטית חשובה: העבירה חלה גם על מי שעדיין לא נכנס לתפקיד. מי שמתמודד על תפקיד, ומי שקיבל מינוי אך טרם החל לכהן, דינם כדין מי שכבר ממלא את התפקיד (סעיף 294(ג)). בנוסף, בית המשפט לא ישמע טענה שהמינוי של הלוקח היה פגום (סעיף 294(ד)(1)).

האם יש שוחד בלי כסף?

שוחד בלי כסף הוא עדיין שוחד. לעניין עבירת שוחד, סעיף 293(1) קובע שאין נפקא מינה אם השוחד היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת. המשמעות היא שכמעט כל דבר בעל ערך עבור המקבל עלול להוות שוחד. בפסיקה ובכתבי אישום מופיעות טובות הנאה מגוונות שאינן כסף מזומן. ביניהן:

• שירות ללא תמורה – עבודות בנייה, שיפוץ או ייעוץ מקצועי בחינם.
• הטבה לקרוב משפחה – מינוי לעבודה, קידום או עסקה לבן משפחה.
• אירוח ונסיעות – חופשות, ארוחות או כרטיסים שאינם חלק מהתפקיד.
• הלוואה או הנחה חריגה – הטבה בתנאים שאינם זמינים לציבור הרחב.
• הבטחה לעתיד – עבודה או שותפות עסקית אחרי סיום התפקיד.
• טובת הנאה מינית – בפי הציבור שוחד מיני. החוק אינו מגביל את סוג טובת ההנאה, ולכן גם טובת הנאה כזו עלולה להקים עבירה.

סעיף 293 מוסיף כללים שמרחיבים את העבירה. אין נפקא מינה אם השוחד עבר ישירות או באמצעות אדם אחר, לכתחילה או בדיעבד. אין חשיבות גם לשאלה אם הנהנה הוא הלוקח עצמו או אדם אחר, כמו בן זוג או חברה בבעלותו.

יחד עם זאת, לא כל מתנה לעובד ציבור היא שוחד. חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם־1979, מסדיר מתנות שעובד ציבור מקבל בתוקף תפקידו. מתנה כזו, שעובד הציבור לא סירב לה ולא החזיר אותה מיד, הופכת לרכוש המדינה. החוק מחריג מתנה קטנה בשווי סביר לפי המקובל בנסיבות.

מסקנה מעשית: השאלה בתיק שוחד אינה "כמה כסף עבר" אלא "בעד מה". טובת הנאה קטנה עלולה להקים עבירה אם היא קשורה לפעולה בתפקיד. טובת הנאה שמקורה בקשר אישי אמיתי, שאינו קשור לתפקיד, עשויה שלא להקים עבירה. הנסיבות, ולא הסכום, מכריעות.

סוגי עבירות השוחד – טבלת השוואה

חוק העונשין אינו מסתפק בעבירת שוחד אחת. הוא מגדיר כמה עבירות, ולכל אחת מהן יסודות ועונש משלה. הטבלה מרכזת את העיקריות שבהן:

מקור: חוק העונשין, התשל"ז־1977, סעיפים 290 עד 295

חשוב לדעת: שוחד בחירות, כלומר מתן או קבלה של שוחד כדי להשפיע על בוחר להצביע, מוסדר בנפרד. סעיף 122 לחוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט־1969, קובע לו עונש של עד חמש שנות מאסר.

יסודות עבירת שוחד

בעבירת שוחד לעובד ציבור יש שני יסודות, ועל התביעה להוכיח את שניהם כדי להרשיע בלקיחת שוחד או במתן שוחד. היסוד העובדתי עוסק במה שקרה בפועל, והוא כולל שלושה רכיבים: עובד ציבור, טובת הנאה שעברה או הוצעה, וקשר בין טובת ההנאה לבין פעולה הקשורה בתפקיד. הפעולה אינה חייבת להיות מסוימת. לפי סעיף 293(3), גם שוחד שנועד להטות את עובד הציבור "למשוא פנים בדרך כלל" הוא שוחד.

היסוד הנפשי דורש מודעות. הנותן והלוקח צריכים להיות מודעים לכך שטובת ההנאה ניתנת בעד פעולה הקשורה בתפקיד. כאן מתמקדת לעיתים קרובות המחלוקת, משום שעסקת שוחד כמעט אף פעם אינה מתועדת במפורש.

הוכחת שוחד בבית המשפט נשענת לרוב על ראיות נסיבתיות, והפסיקה הקלה על התביעה בהוכחת המודעות. בע"פ 1877/99 מדינת ישראל נ' בן עטר קבע בית המשפט העליון חזקה שנשענת על ניסיון החיים. לפיה, עובד ציבור שמקבל טובת הנאה ממי שיש לו עניין בפעולות שבתחום תפקידו, קיבל אותה ככלל בעד אותן פעולות.

החזקה הזו היא נקודת מוצא ולא סוף פסוק. ההגנה רשאית להציג הסבר אחר לטובת ההנאה, למשל קשר משפחתי, חברות ותיקה או עסקה רגילה בתנאי שוק. איכות ההסבר, והראיות שתומכות בו, משפיעות על התוצאה.

החוק מחיל את העבירה גם על עסקה שהצדדים לא השלימו. סעיף 294 קובע שלושה כללים חשובים:

• מי שביקש שוחד – או התנה פעולה בשוחד, אף שלא נענה, דינו כדין לוקח שוחד (סעיף 294(א)).
• מי שהציע שוחד – או הבטיח שוחד, אף שהצד השני דחה את ההצעה, דינו כדין נותן שוחד (סעיף 294(ב)).
• מי שלא התכוון לבצע – בית המשפט לא ישמע טענה שהלוקח לא עשה את הפעולה, לא התכוון לעשותה או שלא הייתה לו סמכות לעשותה (סעיף 294(ד)(2)).

אזהרה: גם הצעה שהצד השני דחה היא עבירה לכל דבר, ולכן משפט אחד עלול להספיק לפתיחת תיק. הקלטה של שיחה, או עדות של עובד הציבור שסירב, עלולות לשמש ראיה מרכזית נגד מי שהציע.

הצעת שוחד לשוטר ושוחד תמורת טסט

עבירות שוחד ושחיתות אינן נחלתם של ראשי ערים ואנשי עסקים בלבד. חלק מהתיקים נפתחים בעקבות מצבים יומיומיים, שבהם אדם לא הבין את המשמעות הפלילית של מה שאמר או עשה.

אלה כמה מהמצבים הנפוצים שבהם אדם רגיל עלול למצוא את עצמו חשוד:

• הצעת שוחד לשוטר – נהג שמציע לשוטר תנועה כסף כדי לוותר על דוח. גם אם השוטר סירב, ההצעה עצמה עלולה להוות עבירה של מתן שוחד.
• שוחד תמורת טסט – תשלום לבוחן נהיגה, ובפי הציבור שוחד לטסטר, או לגורם במשרד הרישוי כדי לעבור מבחן או לקצר תור.
• שחיתות ברשות מקומית – טובת הנאה לעובד עירייה כדי לזרז היתר בנייה, לבטל קנס או להעדיף הצעה במכרז.
• שוחד ברשות המיסים – טובת הנאה לעובד ציבור, למשל פקיד מס הכנסה, כדי להשפיע על שומה או על הליך גבייה.

דוגמת מצב (אילוסטרציה): שוטר עוצר נהג בגלל מהירות בכביש בצפון. הנהג אומר לשוטר "אולי נסגור את זה בינינו" ומושיט שטר. השוטר מסרב ומתעד את הדברים בדוח פעולה. בנסיבות כאלה, התביעה עלולה לשקול כתב אישום על עבירת שוחד, אף שלא עבר כסף. לשאלה מה הנהג אמר בדיוק, ובאיזה הקשר, תהיה משמעות מכרעת.

מהי עבירת מרמה והפרת אמונים?

עבירת מרמה והפרת אמונים (Fraud and Breach of Trust) קבועה בסעיף 284 לחוק העונשין. בניגוד לעבירת שוחד, סעיף מרמה והפרת אמונים חל על עובד ציבור בלבד, ואינו דורש שעבר שוחד כלשהו.

עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשה כנגד יחיד, דינו – מאסר שלוש שנים. (סעיף 284 לחוק העונשין)

מה זה מרמה והפרת אמונים? החוק עצמו אינו עונה על השאלה. בית המשפט העליון תיאר את העבירה כעבירת "סל" בעלת "רקמה פתוחה", ואת התוכן הממשי שלה קבעה הפסיקה. פסק הדין המרכזי הוא דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס.

לפי הלכת שבס, לא כל התנהגות פסולה של עובד ציבור היא עבירה פלילית. כדי שמעשה יהפוך לעבירת מרמה והפרת אמונים, הפסיקה דורשת פגיעה מהותית באחד משלושה ערכים מוגנים:

• אמון הציבור – האמון של הציבור בעובדי הציבור ובמוסדות השלטון.
• טוהר המידות – היושרה והתקינות של עובדי הציבור עצמם.
• האינטרס הציבורי – העניין שעובד הציבור אחראי עליו ואמור לשרת.

המקרה המובהק של מרמה והפרת אמונים של עובד ציבור הוא ניגוד עניינים. עובד ציבור שמטפל בעניין שבו יש לו, או לקרוב שלו, אינטרס אישי, עלול לעבור על הסעיף. עם זאת, הפסיקה דורשת ניגוד עניינים בעוצמה ממשית, ולא כל קשר אישי מקים עבירה.

לצד סעיף 284 קיימת עבירה מקבילה במגזר העסקי. מרמה והפרת אמונים בתאגיד, לפי סעיף 425 לחוק העונשין, חלה על מנהל או עובד של תאגיד שנהג במרמה או בהפרת אמונים הפוגעת בתאגיד. גם כאן העונש המרבי הוא שלוש שנות מאסר.

מה ההבדל בין שוחד להפרת אמונים?

שתי העבירות עוסקות בשחיתות של עובדי ציבור, ולעיתים קרובות הן מופיעות יחד באותו כתב אישום. ההבדלים ביניהן משמעותיים, והם משפיעים על חומרת האישום ועל ההליך כולו.

מקור: חוק העונשין, סעיפים 24, 284, 290 עד 297 ו־425; סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב־1982

מסקנה מעשית: כשהתביעה מתקשה להוכיח את הקשר בין טובת ההנאה לבין התפקיד, היא עשויה לוותר על עבירת שוחד ולהסתפק באישום של מרמה והפרת אמונים. בהסדרי טיעון, המעבר משוחד להפרת אמונים הוא לעיתים נקודת המשא ומתן המרכזית, בשל הפער הגדול בעונש המרבי.

העונש על עבירת שוחד

מה העונש על עבירת שוחד? העונש המרבי על לקיחת שוחד הוא עשר שנות מאסר, ועל מתן שוחד שבע שנות מאסר. בנוסף למאסר או במקומו, בית המשפט רשאי להטיל קנס כבד במיוחד. סעיף 290(א) קובע את הקנס לפי הגבוה מבין שתי חלופות:

• קנס קבוע גבוה – פי חמישה מהקנס המרבי שבסעיף 61(א)(4) לחוק, ופי עשרה כשתאגיד ביצע את העבירה.
• קנס יחסי – פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהנאשם השיג או התכוון להשיג.

לפי שיעורי הקנס הנוכחיים בסעיף 61, החלופה הראשונה מגיעה ליותר ממיליון שקלים לאדם פרטי. הקנס על מתן שוחד זהה, אף שעונש המאסר נמוך.

מעבר לעונש, סעיף 297 מסמיך את בית המשפט לחלט כספי שוחד, וכל מה שעבר כשוחד, ואת מה שבא במקומם. בית המשפט רשאי גם לחייב את נותן השוחד לשלם לאוצר המדינה את שווי התועלת שהפיק. ההליך הפלילי אינו מונע גם תביעה אזרחית.

בתי המשפט חוזרים ומדגישים בפסיקה את חומרת עבירות השוחד ואת הצורך בהרתעה. במקרים רבים, עונש על שוחד כולל מאסר בפועל, גם אצל מי שאין לו עבר פלילי. העונש בפועל תלוי בנסיבות המקרה, בהיקף טובת ההנאה, במעמדו של עובד הציבור ובהכרעת בית המשפט.

הערה משפטית חשובה: להרשעה בשוחד יש השלכות שחורגות מהעונש. בית המשפט עלול לקבוע שיש בעבירה קלון, וקביעה כזו עלולה למנוע כהונה בתפקידים ציבוריים במשך שנים. ההרשעה נרשמת גם במרשם הפלילי, והאפשרות למחיקת רישום פלילי כפופה לתקופות שהחוק קובע.

איך מתנהלת חקירה בחשד לשוחד?

חקירה בחשד לעבירת שוחד אינה דומה לחקירה של עבירת אלימות או רכוש. אין בה קורבן שמגיש תלונה, ושני הצדדים לעסקה מעוניינים להסתיר אותה. לכן המשטרה נשענת על כלים סמויים, והחקירה הגלויה מתחילה לעיתים קרובות רק אחרי שחלק גדול מהראיות כבר בידיה.

בתיקי שחיתות ציבורית, החוקרים משתמשים לעיתים בכלים הבאים:

• האזנות סתר – לפי חוק האזנת סתר, התשל"ט־1979, ובאישור של בית משפט.
• סוכנים סמויים – שוטר או אזרח שמציג את עצמו כמי שמעוניין לתת או לקבל שוחד.
• עד מדינה – שותף לעבירה שמעיד נגד האחרים תמורת טובת הנאה מהתביעה.
• תיעוד כספי – חשבונות בנק, העברות, חשבוניות ותנועות נכסים.

סעיף 296 לחוק העונשין מאפשר לבית המשפט להרשיע בעבירת שוחד על יסוד עדות אחת, אף אם זו עדות של שותף לעבירה. ההוראה משקפת את הקושי להוכיח עבירה שמתבצעת בחשאי. כשהעד המרכזי הוא עד מדינה שקיבל טובת הנאה, בית המשפט בוחן את עדותו בזהירות מיוחדת.

המשטרה חוקרת את החשוד בחקירה באזהרה, ובתיקי שוחד החוקרים חושפים לעיתים את הראיות באופן הדרגתי. הם יכולים להשמיע קטע מהאזנה, להציג מסמך או לצטט עדות, ולבחון איך החשוד מגיב.

לחשוד עומדת זכות השתיקה בחקירה. ההחלטה אם לשתוק, להכחיש או למסור גרסה היא החלטה אסטרטגית, ועדיף לקבל אותה אחרי ייעוץ עם עורך דין.

אחרי החקירה, התיק עובר לפרקליטות. בעבירת פשע, כמו שוחד, החשוד רשאי לבקש שימוע לפני הגשת כתב אישום לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי. השימוע הוא הזדמנות לשכנע את התביעה שלא להגיש כתב אישום, או להגיש אישום מצומצם.

אזהרה: הגרסה שחשוד מוסר בחקירה הראשונה מלווה אותו עד סוף ההליך. גרסה שמשתנה אחרי שהחוקרים חשפו ראיות עלולה לפגוע במהימנותו בבית המשפט, גם כשהגרסה החדשה נכונה.

שוחד בצבא – חיילים כעובדי ציבור

חוק העונשין כולל במפורש את החיילים בהגדרת עובד הציבור. לכן חייל שלוקח טובת הנאה בעד פעולה הקשורה בתפקידו, למשל במתן פטור, בשיבוץ או ברכש, עלול לעמוד לדין על עבירת שוחד. מי שנותן לו את טובת ההנאה עלול לעמוד לדין על מתן שוחד.

את החייל החשוד בשוחד חוקרת בדרך כלל מצ"ח, ולבית הדין הצבאי יש סמכות לדון גם בעבירות לפי חוק העונשין שחייל ביצע. בצבא, סדרי הדין והגורמים המעורבים אחרים, ולכן כדאי לקבל ייעוץ משפטי לחיילים כבר בשלב הזימון.

פרשות בולטות של שוחד והפרת אמונים

לא כל פרשת שוחד מגיעה לבית המשפט העליון, אבל כמה פרשות שהגיעו אליו עיצבו את הפרשנות של עבירת שוחד ושל הפרת אמונים. הן ממחישות איך בית המשפט בוחן כל אישום לגופו.

פרשת דרעי (2000) – בית המשפט העליון דן בערעורו של מי שכיהן כמנכ"ל משרד הפנים וכשר הפנים. הוא הותיר על כנה הרשעה בקבלת שוחד ובמרמה והפרת אמונים, זיכה מחלק מהאישומים, והעונש עמד על שלוש שנות מאסר (ע"פ 3575/99 דרעי נ' מדינת ישראל).

פרשת שבס (2004) – פרשה שעסקה במנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר. בדיון הנוסף קבע בית המשפט העליון את אמות המידה לעבירת הפרת אמונים, ובהן הדרישה לפגיעה מהותית בערכים המוגנים (דנ"פ 1397/03 מדינת ישראל נ' שבס).

פרשת הולילנד (2015) – פרשה שעסקה בקידום פרויקט נדל"ן בירושלים באמצעות טובות הנאה לעובדי ציבור ולנבחרי ציבור. בעניינו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, בית המשפט העליון זיכה מאישום שוחד מרכזי, הותיר הרשעה באישום אחר, וקיצר את העונש משש שנות מאסר לשנה וחצי (ע"פ 4456/14 קלנר נ' מדינת ישראל).

מסקנה מעשית: גם בפרשות הגדולות, ערכאת הערעור בחנה כל אישום בנפרד. הרשעה באישום אחד אינה גוררת הרשעה בכל האישומים, והפער בעונש עשוי להיות גדול.

מתי לפנות לעורך דין פלילי?

התשובה הפשוטה: מוקדם ככל האפשר, ועדיף לפני החקירה הראשונה בחשד לעבירת שוחד. רבים מחפשים עורך דין עבירות שוחד רק אחרי הזימון לחקירה, אבל בתיקי שוחד המשטרה מחזיקה בשלב הזה לעיתים קרובות בחומר רב.

הפנייה לעורך דין פלילי חשובה במיוחד באחד מהשלבים הבאים:

• זימון לחקירה – בחשד לשוחד או להפרת אמונים, לפני מסירת גרסה.
• חיפוש או תפיסה – בבית, במשרד, בטלפון או במחשב.
• הצעה להפוך לעד מדינה – החלטה שמשפיעה על ההליך ועל החיים המקצועיים לאורך שנים.
• מכתב יידוע – הודעה מהפרקליטות על כוונה לשקול כתב אישום, שפותחת את הדרך לשימוע.
• הליך משמעתי במקביל – פנייה מהמעסיק הציבורי, השעיה או בירור פנימי.

מה עורך דין פלילי מנוסה יכול לעשות? הוא מלווה את החשוד מהחקירה ועד ההכרעה, ובכלל זה:

• הכנה לחקירה – הסבר על זכויות החשוד ובניית אסטרטגיה לפני מסירת גרסה.
• בחינת חוקיות הראיות – בדיקת האזנות הסתר, הצווים והפעלת הסוכנים לפי הדין.
• ניתוח הקשר לתפקיד – בחינה אם טובת ההנאה אכן קשורה לפעולה בתפקיד, או שמקורה בקשר אחר.
• ייצוג בשימוע – פעולה לסגירת התיק או לצמצום האישום, למשל משוחד להפרת אמונים.
• ניהול משא ומתן – בחינת הסדר טיעון, כשהוא משרת את האינטרס של הנאשם.

מה אנשים שואלים על עבירת שוחד?

מה העונש על שוחד?

עד עשר שנות מאסר על לקיחת שוחד ועד שבע שנות מאסר על מתן שוחד, או קנס כבד. בית המשפט רשאי גם לחלט את השוחד. העונש בפועל תלוי בנסיבות המקרה ובהכרעת בית המשפט.

האם הצעת שוחד לשוטר היא עבירה גם אם הוא סירב?

כן. לפי סעיף 294(ב) לחוק העונשין, מי שמציע או מבטיח שוחד, אף שהצד השני דחה את ההצעה, דינו כדין נותן שוחד. העבירה מתגבשת ברגע ההצעה.

מי מבצע עבירה, הנותן או המקבל?

שניהם. עובד ציבור שקיבל שוחד, או לקח שוחד דרך אדם אחר, מבצע עבירה לפי סעיף 290, ומי שנותן לו מבצע עבירה לפי סעיף 291. גם מי שמתווך ביניהם עלול לעמוד לדין, ודינו כדין לוקח שוחד.

מה ההבדל בין שוחד לטובת הנאה?

שוחד הוא טובת הנאה שניתנת בעד פעולה הקשורה בתפקיד של עובד ציבור. טובת הנאה שאינה קשורה לתפקיד, כמו מתנה קטנה ומקובלת, אינה שוחד. מתנות לעובדי ציבור מוסדרות בחוק שירות הציבור (מתנות).

האם מותר לתת שוחד לעובד בחברה פרטית?

עבירות השוחד בסעיפים 290 ו־291 חלות על עובדי ציבור, וגם על עובדים של תאגיד המספק שירות לציבור. שוחד אזרחי, כלומר בין גורמים פרטיים בלבד, אינו נכנס לסעיפים האלה. במגזר הפרטי, מעשים דומים עלולים להוות עבירה אחרת, כמו מרמה והפרת אמונים בתאגיד. התשובה תלויה בזהות המקבל ובנסיבות.

מה העונש על מרמה והפרת אמונים?

עד שלוש שנות מאסר, לפי סעיף 284 לחוק העונשין. העבירה חלה על עובד ציבור בלבד, ואינה דורשת טובת הנאה. העונש בפועל תלוי בחומרת הפגיעה ובנסיבות.

האם יש קלון בעבירת מרמה והפרת אמונים?

החוק אינו קובע שכל הרשעה במרמה והפרת אמונים כוללת קלון. בית המשפט בוחן את השאלה לפי נסיבות המעשה וחומרתו. קביעת קלון עלולה למנוע כהונה בתפקידים ציבוריים במשך שנים.

האם בוטלה עבירת מרמה והפרת אמונים?

לא. על שולחן הכנסת הונחה הצעת חוק לביטול עבירת מרמה והפרת אמונים, והועלו גם הצעות לצמצם אותה. הצעת חוק אינה משנה את הדין. כל עוד סעיף 284 בתוקף, התביעה רשאית להעמיד לדין על פיו.

עבירת שוחד – תמצית ההליך

מהמאמר עולים כמה דברים שכל עובד ציבור, וכל מי שעובד מול רשויות, צריך לדעת לפני שהוא פועל:

• החוק רחב – שוחד כולל כסף, שירות או כל טובת הנאה, ישירות או דרך אדם אחר.
• הצעה מספיקה – מי שהציע שוחד מבצע עבירה גם כשהצד השני דחה את ההצעה.
• השאלה היא "בעד מה" – הקשר בין טובת ההנאה לבין התפקיד הוא לב המחלוקת ברבים מהתיקים.
• הפרת אמונים בלי כסף – סעיף 284 חל על עובד ציבור גם כשלא עברה טובת הנאה.
• פער גדול בעונש – עד עשר שנים בלקיחת שוחד, עד שלוש שנים בהפרת אמונים.
• חקירה סמויה – החשוד מגלה על החקירה לעיתים קרובות אחרי שהמשטרה כבר אספה ראיות.
• השימוע הוא הזדמנות – בעבירת פשע, החשוד רשאי לטעון בפני התביעה לפני ההחלטה על הגשת כתב אישום פלילי.

תיק שוחד נראה מבחוץ כמו תיק פלילי רגיל, אבל הוא נבנה אחרת: מחומר סמוי, מעדויות של שותפים ומפרשנות של סעיפים רחבים. ייצוג של מי שמכיר את המערכת מבפנים – את שיקולי החקירה, הפרקליטות ובית המשפט – משנה את אופן ניהול התיק. כאשר ההליך מתנהל בצפון, יש יתרון לעורך דין פלילי בחיפה שמכיר את בתי המשפט באזור.

אם יש צורך בייעוץ או בייצוג בנושא הנדון, משרד עו"ד ליאור בנימין מספק שירות לחשודים ונאשמים בכל בתי המשפט באזור הצפון – חיפה, חדרה, קריות ונצרת. ניתן לפנות למשרד לייעוץ ראשוני ודיסקרטי.

הסקירה במאמר היא כללית ואינה ייעוץ משפטי. בית המשפט בוחן עבירות שוחד והפרת אמונים לפי נסיבות כל תיק, ולפני כל צעד בחקירה או בהליך יש להתייעץ עם עורך דין פלילי.