נהיגה בשכרות היא אחת העבירות שבהן הפער בין תחושת הנהג לבין הדין הוא הגדול ביותר. הנהג יוצא ממסיבה ומרגיש בסדר גמור, והמכשיר בצד הדרך קובע אחרת. מרגע שהתוצאה נרשמת, מעמדו משתנה מנהג שנעצר לביקורת לחשוד בעבירה פלילית שעונשה מאסר.
ההליך שנפתח נע בשני מסלולים במקביל. במסלול אחד קצין המשטרה שוקל פסילה מינהלית עוד לפני שהוגש כתב אישום, ובמסלול השני התביעה בוחנת העמדה לדין בבית המשפט לתעבורה. כל אחד מהם פועל בלוח זמנים משלו.
לא במקרה רבים מחפשים עורך דין נהיגה בשכרות עוד באותו לילה, לפני שהם יודעים מה בדיוק נרשם להם. חשוב להבין שהעבירה הזו אינה מסתיימת בשלילת הרישיון. היא מותירה אחריה הרשעה שנרשמת, ומקצת ההשלכות שלה מתגלות רק שנים אחר כך, כשמבקשים רישיון מקצועי או עוברים בדיקת רקע.
שנתיים בלי רישיון, וההרשעה נשארת גם אחריהן
נטלו ממך את הרישיון בצד הדרך? נותרו לך 3 ימים
עורך דין נהיגה בשכרות שמכיר את המערכת מבפנים
עו"ד ליאור בנימין כאן עבורכם – התקשרו עכשיו: 050-506-8902
מהי נהיגה בשכרות בעיני החוק?
חוק נהיגה בשכרות בישראל אינו סעיף בודד, אלא שילוב של פקודת התעבורה ותקנותיה. סעיף 62(3) לפקודת התעבורה מגדיר את העבירה, וקובע כי מי שהוא שיכור בהיותו נוהג רכב או ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי, דינו מאסר שנתיים.
העובר אחת העבירות האלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס […] הוא שיכור בהיותו נוהג רכב, או בהיותו ממונה על הרכב, בדרך או במקום ציבורי.
– סעיף 62(3) לפקודת התעבורה
המונח שיכור אינו מונח יומיומי אלא הגדרה משפטית סגורה, המופיעה בסעיף 64ב לפקודה. ההגדרה מונה ארבע חלופות, וכל אחת מהן מספיקה כשלעצמה.
הפירוט מבהיר עד כמה ההגדרה רחבה מהתמונה המקובלת:
- שתייה בעת הנהיגה – מי ששותה משקה משכר בזמן שהוא נוהג או ממונה על הרכב, ללא קשר לכמות שנמדדה
- סם מסוכן בגוף – די בנוכחות הסם או בתוצרי חילוף החומרים שלו, בלי סף כמותי
- ריכוז אלכוהול מעל הסף – החלופה השכיחה, ועליה נסמכת רוב האכיפה
- נהיגה תחת השפעה – מצב שנקבע לפי סימנים, ובלבד שבדיקת המעבדה לא הראתה ריכוז נמוך מהסף
המשמעות המעשית היא שאין צורך להיות שתוי במובן המוכר. נהג שנטל תרופה המכילה חומר אסור עשוי להיכנס להגדרה בדיוק כמו מי ששתה.
הסף המספרי ומתי הוא יורד
תקנה 169א לתקנות התעבורה מגדירה ריכוז אלכוהול בגוף כריכוז העולה על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, או על 50 מיליגרם אלכוהול במאה מיליליטר דם. זהו הסף הכללי, והוא חל על רוב הנהגים.
לצד הסף הכללי קבע סעיף 64ב(א)(3א) סף נמוך בהרבה לארבע קבוצות נהגים. עבורן די בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, כלומר כחמישית מהסף הרגיל.
| סוג הנהג | אוויר נשוף | דם |
| נהג ותיק ברכב פרטי | מעל 240 מיקרוגרם | מעל 50 מיליגרם |
| נהג חדש | מעל 50 מיקרוגרם | מעל 10 מיליגרם |
| נהג שטרם מלאו לו 24 | מעל 50 מיקרוגרם | מעל 10 מיליגרם |
| רכב מסחרי מעל 3,500 ק"ג | מעל 50 מיקרוגרם | מעל 10 מיליגרם |
| רכב ציבורי | מעל 50 מיקרוגרם | מעל 10 מיליגרם |
מקור: תקנה 169א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961; סעיף 64ב(א)(3א) לפקודת התעבורה
חשוב לדעת: נהג בן 23 ששתה כוס אחת עשוי לחצות את הסף שחל עליו, בעוד נהג בן 30 באותה מסיבה נותר מתחתיו. אותה כמות, שתי תוצאות משפטיות שונות.
חזקת שלוש השעות שקדמו לבדיקה
אחד הרכיבים החשובים בסעיף 64ב כמעט אינו מופיע בפרסומים בנושא. החוק אינו מסתפק בקביעה שהריכוז נמדד בעת הבדיקה, אלא מוסיף חזקה משפטית לגבי שלוש השעות שקדמו לה.
מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע השר […] וחזקה שריכוז זה היה בגופו בשלוש השעות שקדמו לנטילת דגימות הנשיפה, השתן או הדם, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר.
– סעיף 64ב(א)(3) לפקודת התעבורה
המילים האחרונות הן העיקר. זו חזקה הניתנת לסתירה, ולא קביעה חלוטה. הנהג אמנם נושא בנטל, אך הדלת נותרת פתוחה.
לכך יש נפקות מעשית במצבים מסוימים. נהג ששתה לאחר שעצר את רכבו, או מי שנבדק זמן רב לאחר הנהיגה, עשוי לטעון כנגד החזקה. הטענה דורשת תשתית ראייתית, ולא הצהרה בלבד.
שלבי הבדיקה מהנשיפון ועד הדם
האכיפה בנויה משלבים, ולכל שלב מעמד ראייתי משלו. הבנת ההבחנה בין השלבים חשובה, משום שלא כל בדיקה יכולה לבסס הרשעה.
אלה השלבים כפי שהם מתקיימים בפועל:
- בדיקת נשיפון – מכשיר סינון בצד הדרך. סעיף 64ב(א1) מתיר לשוטר לדרוש דגימת נשיפה אף בהיעדר חשד לעבירה
- בדיקת מאפיינים – סדרת מבחני קואורדינציה שנועדה לבסס חשד סביר
- בדיקת ינשוף – המכשיר הראייתי בתחנה, שתוצאתו משמשת בבית המשפט
- דגימת רוק – לאיתור סמים. סעיף 64ב(א3)(4) קובע במפורש שאין להרשיע אדם על סמך דגימת רוק בלבד
- דגימת דם או שתן – השוטר דורש אותה בחשד לסמים ובמעורבות בתאונה
הדיוק בהליך הבדיקה אינו פרט טכני. תקנה 169ז מפרטת את אופן הכיול של מכשיר הנשיפה ואת דרישת הבדיקה הכפולה, ובית המשפט בוחן סטייה מהן.
סירוב להיבדק אינו מסלול עוקף
לעיתים נהג מניח שאם לא ייבדק, לא תהיה ראיה שתקשור אותו לעבירה. המחוקק סגר את הפרצה הזו בסעיף 64ד לפקודה, ובלשון חד משמעית.
סירב נוהג ברכב, או ממונה על הרכב […] לתת דגימה לפי דרישת שוטר […] יראו אותו כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3).
– סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה
כלומר הסירוב עצמו מקים את העבירה, ואינו דורש הוכחת שכרות. בנוסף קובעת תקנה 169ו(א) עונש של מאסר שנה או קנס, ומסמיכה את בית המשפט לפסול את הרישיון לתקופה של שנתיים.
אזהרה: קיים חריג צר אחד בלבד. סעיף 64ד(ג) מוציא מתחולתו מי שדגימת דם לא ניטלה ממנו בשל חשש לפגיעה בבריאותו.
הפסילה המינהלית שלפני המשפט
הרבה לפני שהתיק מגיע לשופט, קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה רשאי לפסול את הרישיון בעצמו. סעיף 47 לפקודה מעגן את הסמכות הזו, והקצין מפעיל אותה כשיש יסוד להניח שיוגש כתב אישום.
העבירה מנויה בפרט (11) לתוספת הרביעית לפקודה, ולכן תקופת הפסילה המינהלית עומדת על 30 ימים. בעבירה שגרמה לתאונה עם חבלה התקופה עולה ל-60 ימים, ובתאונה קטלנית ל-90 ימים.
השוטר נוטל את הרישיון ומזמן את הנהג להתייצב בפני קצין משטרה בתוך שלושה ימים. מי שאינו מתייצב עלול להיפסל בהיעדרו, ומאותו מועד רואים אותו כמי שהודע לו על הפסילה.
בפרק הזמן הזה עורך דין נהיגה בשכרות יכול להציג לקצין חומר שמשפיע על ההחלטה, ולא רק להמתין לכתב האישום.
מסקנה מעשית: שלושת הימים האלה הם ההזדמנות הראשונה להשמיע עמדה, והם חולפים לפני שרוב הנהגים מבינים שההליך כבר החל.
העונש בחוק ופסילת המינימום
עונש המאסר הקבוע בסעיף 62(3) עומד על שנתיים, ולצידו קנס. לפי סעיף 24 לחוק העונשין, עבירה שעונשה עולה על שלושה חודשים ואינו עולה על שלוש שנים מסווגת עוון, ולא חטא.
הרכיב שמורגש בפועל אצל רוב המורשעים הוא דווקא הפסילה. סעיף 39א קובע לה רצפה, והיא אינה נתונה לשיקול דעת רגיל.
הורשע אדם על עבירה כאמור בסעיף 62(3), דינו – בנוסף לכל עונש אחר – פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משנתיים.
– סעיף 39א לפקודת התעבורה
הסעיף מותיר לבית המשפט פתח לסטות מהמינימום, אך בתנאי ברור. הסטייה אפשרית רק בנסיבות מיוחדות שבית המשפט יפרש בפסק הדין, ולא כעניין שבשגרה.
עשר נקודות ומה שקורה אחריהן
לצד הפסילה והקנס פועלת שיטת הניקוד, והיא מתנהלת ברשות הרישוי ולא בבית המשפט. התוספת השישית לתקנות התעבורה מסווגת את העבירה שבסעיף 62(3) בקבוצת 10 הנקודות, הקבוצה הגבוהה בטבלה.
תקנה 547 קובעת שהנקודות תקפות שנתיים מיום ביצוע העבירה. נהג שצבר 22 נקודות ומעלה בתוך פחות משנתיים נושא אותן ארבע שנים.
המשמעות היא שגם לאחר תום הפסילה, הרישום ברשות הרישוי ממשיך לפעול. צבירה נוספת עשויה להוביל לאמצעי תיקון, ובכללם מבחן עיוני, קורס נהיגה מונעת או פסילה נוספת.
מתי הפסילה מגיעה לארבע שנים?
כאן מסתתר אי דיוק שחוזר בפרסומים רבים. סעיף 39א מכפיל את פסילת המינימום לארבע שנים, אך רק כאשר ההרשעה הקודמת הייתה בשנה שקדמה לאותה עבירה. לא שנתיים, ולא חמש.
במילים אחרות, נהיגה בשכרות פעם שנייה גוררת את ההכפלה רק בתוך חלון של שנה. מדרגה נוספת מופיעה בסעיף 40א, והיא חמורה בהרבה. מי שהורשע פעמיים לפחות בעשר השנים שקדמו לעבירה, בעבירות המנויות שם ובהן נהיגה בשכרות, צפוי לפסילה שלא תפחת מעשר שנים.
| הנסיבות | פסילת המינימום | המקור |
| הרשעה ראשונה | שנתיים | סעיף 39א |
| הרשעה בשנה שקדמה לעבירה | ארבע שנים | סעיף 39א |
| שתי הרשעות בעשר השנים שקדמו | עשר שנים | סעיף 40א(א)(1) |
מקור: פקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961
איפה נרשמת ההרשעה בפועל?
זו השאלה שכמעט אינה נענית בפרסומים בנושא, והתשובה עליה מפתיעה רבים. הרשעה בעבירת נהיגה בשכרות אכן נרשמת, אך לא באותו מרשם שבו נרשמות עבירות פליליות אחרות.
סעיף 8(א) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים קובע שהמרשם הפלילי כולל הרשעות בפשעים ובעוונות. מיד אחריו מסייג סעיף 8(ב) את התמונה.
פרטי רישום כאמור בסעיף קטן (א) בעבירות תעבורה ייכללו במרשם לעניין עבירות תעבורה.
– סעיף 8(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019
המשמעות היא שההרשעה נכנסת למרשם ייעודי, ולא למרשם הפלילי הכללי. לכן הרישום שנוצר כאן אינו זהה לזה שנוצר בעקבות הגשת כתב אישום פלילי בעבירה אחרת.
הערה משפטית חשובה: ההפרדה בין המרשמים אינה הופכת את העבירה לקלה. היא קובעת מי רואה את הרישום ובאילו הקשרים, ולא את חומרת ההליך עצמו.
מה כן מגיע למרשם הפלילי?
ההפרדה שתוארה אינה גורפת, ויש לה גבול ברור. תקנות המרשם הפלילי החריגו במפורש עבירות מתוך דיני התעבורה, ובהן הרישום נעשה במרשם הפלילי הרגיל.
אלה המצבים שבהם ההרשעה חורגת ממרשם התעבורה:
- גרימת מוות בנהיגה רשלנית – סעיף 64 לפקודה, שעונשו מאסר שלוש שנים ולא פחות משישה חודשים
- הפקרה אחרי פגיעה – סעיף 64א, שבנסיבות המחמירות עונשו מגיע למאסר 14 שנים
- חבלה חמורה ברשלנות – עבירה לפי סעיף 338 לחוק העונשין, כשהיא נעברת תוך שימוש ברכב
לכן אירוע של נהיגה בשכרות שהסתיים ללא תאונה נותר במרשם התעבורה, ואילו אותה נהיגה שגרמה לתאונה עם פצועים עשויה להוביל לאישום נוסף ולרישום פלילי מלא. ההבדל בין שני המסלולים נקבע בתוצאה, לא בכמות שנמדדה.
רישיונות מקצועיים ובדיקות רקע
הרישום במרשם התעבורה אינו עומד בפני עצמו. סעיף 16 לחוק המידע הפלילי מחייב את המשטרה למסור מידע לרשות הרישוי לגבי מי שביצע עבירת תעבורה.
המסירה חלה במיוחד על קבוצות שעיסוקן תלוי ברישיון. בין השאר מבקשי רישיון לנהיגה ברכב ציבורי, באמבולנס וברכב חילוץ, וכן מורי נהיגה ובעלי בתי ספר לנהיגה.
מנגד, החוק מגן על הנהג מפני דרישות מידע שאינן כדין. סעיף 3(ב) אוסר על דרישת מידע פלילי שלא בהתאם להוראות החוק, לרבות בדרך של תצהיר או שאלון בכתב, וקובע שהסכמת האדם אינה מכשירה דרישה כזו.
מסקנה מעשית: מעסיק שמבקש מהמועמד להצהיר על עברו התעבורתי פועל לרוב מחוץ למסגרת החוק. מי שנדרש לכך יכול לברר את מעמדו לפני שהוא משיב.
מאסר בפועל והחלופה שקיימת לו
ברוב התיקים שאינם כרוכים בתאונה, הענישה מתמקדת בפסילה, בקנס ובמאסר על תנאי. עם זאת המאסר בפועל אינו תיאורטי, והוא מופיע בעיקר בעבירות חוזרות ובנסיבות מחמירות.
כאשר בית המשפט גוזר מאסר קצר, קיימת אפשרות לרצות אותו במסלול של עבודות שירות. ההחלטה מותנית בחוות דעת הממונה ובהסכמת הנאשם, ואינה נתונה לבחירת הנאשם בלבד.
נקודה נוספת שראוי להכיר קשורה להליך שלפני האישום. זכות השימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי חלה על עבירת פשע בלבד, ולכן בעבירת עוון כמו זו הנדונה כאן אין זכות מוקנית לקיים שימוע לפני הגשת כתב אישום.
מתי פונים לעורך דין נהיגה בשכרות?
התשובה הפשוטה: מיד, ועדיף לפני ההתייצבות בפני קצין המשטרה. הפנייה אל עורך דין נהיגה בשכרות אינה תלויה בשלב שבו התיק נמצא, אך השפעתה גדלה ככל שהיא נעשית בתחילת הדרך.
אלה השלבים שבהם לפנייה יש השפעה ממשית על המשך התיק:
- מיד לאחר נטילת הרישיון בצד הדרך, לפני הדיון בפסילה המינהלית
- לפני חקירה באזהרה בתחנה, כשקיימת גם זכות היוועצות
- עם קבלת ההזמנה לבית המשפט לתעבורה
- לפני הדיון בטיעונים לעונש, שבו נקבעת תקופת הפסילה בפועל
מה עורך דין נהיגה בשכרות מנוסה בוחן בתיק:
- תקינות הבדיקה – כיול המכשיר, הבדיקה הכפולה ותיעוד ההליך לפי תקנה 169ז
- ביסוס החשד הסביר – האם התקיימו התנאים לדרישת דגימת דם או שתן
- חזקת שלוש השעות – בחינת האפשרות לסתור אותה בנסיבות המקרה
- הנסיבות המיוחדות – בניית התשתית לטיעון להפחתה מפסילת המינימום
כאשר ההליך מתנהל בבית המשפט לתעבורה באזור הצפון, יש יתרון לייצוג על ידי עורך דין פלילי בחיפה שמכיר את הערכאות המקומיות ואת אופן עבודת התביעה המשטרתית בהן.
שאלות שחוזרות בנושא נהיגה בשכרות
לצד ההסבר המשפטי, כמה שאלות עולות שוב ושוב בפניות בנושא. להלן התשובות העיקריות.
האם נהיגה בשכרות היא עבירה פלילית?
כן. סעיף 62(3) קובע לה עונש מאסר שנתיים, ולפי סעיף 24 לחוק העונשין העבירה מסווגת עוון. ההליך מתנהל בבית המשפט לתעבורה, וההרשעה נרשמת במרשם לעניין עבירות תעבורה.
מה העונש על נהיגה בשכרות פעם ראשונה?
סעיף 62(3) קובע תקרה של מאסר שנתיים, ולצידה קנס. בפועל, בתיק ראשון שאינו כרוך בתאונה הענישה מתמקדת בפסילה, בקנס ובמאסר על תנאי, ובית המשפט קוצב את התקופה לפי הריכוז שנמדד ולפי הנסיבות.
כמה זמן נמשכת השלילה?
המינימום הקבוע בחוק הוא שנתיים, וארבע שנים אם קדמה הרשעה בשנה שלפני העבירה. בית המשפט רשאי לקצוב תקופה קצרה מזו בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק הדין. לצידה נזקפות 10 נקודות ברשות הרישוי.
כמה נקודות נזקפות על נהיגה בשכרות?
התוספת השישית לתקנות התעבורה מסווגת את העבירה בקבוצת 10 הנקודות, הגבוהה בטבלה. הנקודות תקפות שנתיים מיום ביצוע העבירה, וצבירה של 22 נקודות ומעלה בפרק זמן קצר מאריכה את תוקפן לארבע שנים.
האם ההרשעה מופיעה בתעודת מידע פלילי?
סעיף 8(ב) לחוק המידע הפלילי מפנה רישום בעבירות תעבורה למרשם ייעודי. עבירות לפי סעיפים 64 ו-64א לפקודה, שעניינן גרימת מוות והפקרה, נותרות במרשם הפלילי הכללי.
מה קורה אם סירבתי לבדיקה?
סעיף 64ד קובע שרואים את המסרב כמי שעבר עבירה לפי סעיף 62(3). הסירוב אינו מונע הרשעה, ותקנה 169ו מוסיפה עליו עונש עצמאי של מאסר שנה או קנס.
האם על נהג חדש חל אותו סף?
לא. על נהג חדש, על נהג שטרם מלאו לו 24 ועל נוהגי רכב ציבורי ורכב מסחרי כבד חל סף של 50 מיקרוגרם בליטר אוויר נשוף, לעומת 240 אצל נהג ותיק.
האם צריך עורך דין נהיגה בשכרות גם בתיק ראשון?
גם תיק ראשון נושא פסילת מינימום של שנתיים, 10 נקודות והרשעה שנרשמת. הטיעון לנסיבות מיוחדות ובדיקת תקינות הליך הבדיקה נעשים בשלב אחד בלבד, ואין אליו חזרה לאחר גזר הדין.
האם ניתן למחוק את הרישום בהמשך?
תקופות ההתיישנות והמחיקה נקבעות בחוק לפי סוג הרישום. בירור פרטני של מחיקת רישום פלילי מחייב בדיקה של הרישום הספציפי שנוצר בתיק.
בשורה התחתונה: מה נשאר אחרי הפסילה
מי שעובר את ההליך פעם אחת לרוב אינו מעוניין לעבור אותו פעם שנייה, ולכן כדאי להכיר מראש את הנקודות שקובעות את התוצאה.
- ההגדרה רחבה מהתחושה – ארבע חלופות בסעיף 64ב, וכל אחת מספיקה לבדה
- הסף אינו אחיד – 240 מיקרוגרם לנהג ותיק מול 50 לנהג חדש, לצעיר ולנהג מקצועי
- החזקה ניתנת לסתירה – שלוש השעות שקדמו לבדיקה נתונות לטיעון, כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר
- סירוב אינו פתרון – סעיף 64ד משווה אותו לעבירה עצמה ומוסיף עונש עצמאי
- הפסילה מתחילה מיד – 30 ימים מינהליים עוד לפני כתב האישום
- המינימום הוא שנתיים – וארבע שנים כשקדמה הרשעה בשנה שלפני העבירה
- העיתוי קובע – עורך דין נהיגה בשכרות שנכנס לתיק לפני הדיון אצל קצין המשטרה פועל בחלון של שלושה ימים
- הניקוד ממשיך לפעול – 10 נקודות שתקפות שנתיים ממועד ביצוע העבירה
- הרישום קיים אך ייעודי – מרשם לעניין עבירות תעבורה, למעט המקרים של סעיפים 64 ו-64א
ההליך הפלילי נראה דומה מבחוץ, אבל הוא אינו זהה בשני תיקים. ייצוג של מי שמכיר את המערכת מבפנים, את שיקולי החקירה, התביעה ובית המשפט, משנה את אופן ניהול התיק.
עו"ד ליאור בנימין, עם ניסיון של מעל 20 שנה בדין הפלילי ועברו כתובע פלילי במחוז צפון, מייצג חשודים ונאשמים בבתי המשפט בחיפה, חדרה, קריות ונצרת. לייעוץ ראשוני, ניתן לפנות למשרד.
המידע במאמר זה כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בוחנים כל תיק של נהיגה בשכרות לפי נסיבותיו, לפי תוצאות הבדיקה ולפי העבר התעבורתי, ואין לפעול על סמך מידע זה בלי להתייעץ עם עורך דין פלילי.