הוצאת תעודת יושר מהמשטרה

רבים פונים למשרד עם אותה בקשה: הוצאת תעודת יושר מהמשטרה. בפועל, המסמך שהם מחפשים אינו קיים בצורה שהם מדמיינים. חוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019, החליף את חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. הוא שינה מן היסוד את הדרך שבה אדם נחשף למידע הפלילי על עצמו.

השם הרשמי של המסמך הוא תעודת מידע פלילי. "תעודת יושר" הוא כינוי שהשתרש בציבור. בפועל הוא מכסה שני מסלולים נפרדים לחלוטין. האחד הוא עיון של אדם במידע על עצמו בישראל, והשני הוא תעודה שהמשטרה מעבירה לגורם בחו"ל. הערבוב בין השניים הוא מקור רוב הטעויות.

לכל מסלול יש דרך פעולה משלו, גורם מקבל אחר ומגבלות אחרות. חשוב להבין שבשני המסלולים גם יחד, החוק אינו מאפשר לאדם לצאת מתחנת המשטרה עם עותק מודפס של הרישום שלו.

הוצאת תעודת יושר מהמשטרה כבר לא עובדת כמו פעם
היום לא מקבלים תעודת יושר ביד – ולעורך דין יש דרך אחרת
מי שמכיר את המערכת מבפנים יודע איך בכל זאת לפעול
עו"ד ליאור בנימין כאן עבורכם התקשרו: 050-506-8902

מהי תעודת יושר לפי החוק?

חוק המידע הפלילי ותקנת השבים מסדיר את ניהול המידע הפלילי בישראל ואת הדרכים למסירתו. סעיף 3(א) לחוק קובע כלל פתיחה חד: מידע פלילי הוא חסוי, ולא יימסר אלא לפי הוראות החוק. המשטרה מנהלת שני מרשמים נפרדים, המרשם הפלילי והמרשם המשטרתי. מה שהציבור מכנה "תעודת יושר" הוא תדפיס המרכז את המידע הרשום על אדם מסוים, ובלשון הפנייה הרווחת, תעודת יושר היעדר רישום פלילי. החוק אינו מתייחס למסמך כאל אישור שאדם מנפיק לעצמו לפי צורך. הוא מתייחס אליו כאל מידע חסוי. כל מסירה שלו מחייבת עוגן בחוק.

שני מסלולים נפרדים ולמה מתבלבלים ביניהם?

מי שמחפש מידע על הוצאת תעודת יושר מהמשטרה מגיע לרוב לתשובות שמערבבות שני הליכים שונים. הטבלה מפרידה ביניהם.

מקור: סעיפים 4 ו-15 לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019; דף השירות של משטרת ישראל.

מסקנה מעשית: מי שצריך להציג מסמך בפני מעסיק או גוף ישראלי אינו שייך לאף אחד משני המסלולים. החוק לא בנה עבורו מסלול, ובהמשך הדף מוסבר מדוע.

עיון במידע הפלילי על עצמך

סעיף 4(א) לחוק קובע כי כל אדם זכאי לעיין במידע הפלילי על עצמו. הזכות עצמה רחבה ואינה מותנית בסיבה או בהצדקה. עם זאת, סעיף 4(ג)(1) מגדיר את אופן העיון בצמצום: הצגת המידע לאדם על גבי צג מחשב בתחנת משטרה. מיד אחריו, סעיף 4(ג)(2) קובע כי לא יצלם אדם ולא ייצור עותק של המידע המוצג לו.

המשמעות המעשית ברורה, וזו הסיבה שהוצאת תעודת יושר במובן הרגיל אינה אפשרית. אפשר להגיע לכל תחנה, לראות בדיוק מה רשום, ולרשום לעצמך הערות. אי אפשר לצאת משם עם צילום מסך, עם תדפיס או עם קובץ.

מי רשאי לעיין במידע במקומך?

החוק מכיר במצבים שבהם אדם אינו יכול לעיין בעצמו, ומאפשר לקצין משטרה לאשר עיון לאדם אחר. סעיף 4(ב) מונה שלוש קבוצות.

לפני הפירוט חשוב להדגיש שבכל אחת מהן ההחלטה נתונה לשיקול דעתו של קצין המשטרה, ואינה זכות אוטומטית.

• הורה או אפוטרופוס – הורה רשאי לעיין במידע על ילדו הקטין, ואפוטרופוס רשאי לעיין לאחר שהציג צו שיפוטי המעיד על מינויו.
• קרוב משפחה בייפוי כוח – כאשר נבצר מהאדם לעיין בעצמו, לרבות בשל מצבו הבריאותי או בשל היעדרותו מהארץ.
• אדם מלווה – כאשר קצין המשטרה נוכח שהאדם שהמידע עליו זקוק לסיועו.

סעיף 4(ה) סוגר את המעגל: מי שעיין במידע לא ימסור אותו לאיש, למעט לאדם שהמידע נוגע לו.

תדפיס לעורך דין – הסייג הנשכח

זו הנקודה שבה מקורות רבים מדייקים בחצי ומטעים בחצי השני. סעיף 4(ד) לחוק אכן קובע שקצין משטרה ימסור תדפיס מהמידע הפלילי לעורך דין, ובלבד שקיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מהאדם שהמידע עליו. אלא שהסעיף אינו נעצר שם. הוא מתנה את התדפיס במטרה מוגדרת, ייצוג לפני ערכאה או גוף מינהלי זכאי. הסעיף מוסיף כי "עורך דין" כולל גם מתמחה המועסק על ידו.

על אף האמור בסעיף קטן (ב), קצין משטרה ימסור תדפיס מהמידע הפלילי לעורך דין שקיבל ייפוי כוח מיוחד לכך מהאדם שהמידע עליו, לשם ייצוגו לפני בית משפט, בית דין או גוף מינהלי הזכאים לקבל מידע פלילי לפי הוראות חוק זה.

– סעיף 4(ד) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019

הערה משפטית חשובה: התדפיס אינו שירות כללי שכל אדם יכול להזמין דרך עורך דין לכל מטרה. הוא כלי לצורך ייצוג בהליך לפני ערכאה או גוף מינהלי שהחוק מתיר להם לקבל מידע פלילי מלכתחילה. מי שמבקש תדפיס כדי להעביר אותו למעסיק אינו נכנס לגדר הסעיף.

הנפקת תעודת מידע פלילי ליעד בחו"ל

סעיף 15(א) לחוק מסדיר את המסלול השני. הסעיף חל על מי שנזקק למידע מהמרשם הפלילי לשם קבלת זכות במדינה זרה. במקרה כזה המשטרה מעבירה את המידע לנותן הזכות, דרך משרד החוץ או נציגות המדינה הזרה בישראל. הסעיף מוסיף הגבלה מהותית על התוכן. המידע אינו כולל פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו. דף השירות של משטרת ישראל מפרט בהתאם שהתעודה מציגה רק הרשעות שטרם התיישנו ותיקים הממתינים לבירור דין.

תיק שממתין לבירור דין הוא תיק שטרם הוכרע. המשמעות שלו והדרכים לסיומו מופיעות בעמוד תיק מב"ד. המשטרה מנפיקה את המסמך בעברית ובאנגלית. פירוט העבירות עצמן מופיע בעברית בלבד. אפשר להגיש את הבקשה באופן מקוון, לאזרחי ישראל בלבד ולאחר הזדהות במערכת ההזדהות הלאומית, או פיזית בכל תחנת משטרה ובנציגויות ישראל בחו"ל.

אזהרה: משטרת ישראל מציינת במפורש כי בהתאם להוראות החוק, לא ניתן למסור העתק מהתעודה למגישי הבקשה או לבאי כוחם. בהגשה מקוונת המשטרה מעבירה את התעודה ליעד שנקבע, וקובץ התעודה ייפתח רק כאשר כתובת הדואר האלקטרוני פועלת מכתובת רשת מחוץ לישראל. מי שמגיש בתחנה מציג העתק של עמוד הפרטים המזהים בדרכון. מיופה כוח מוסיף ייפוי כוח והעתק דרכון של מייפה הכוח. המשטרה מציינת שההליך עשוי להימשך מספר שבועות.

מתי צריך חותמת אפוסטיל?

חותמת אפוסטיל על תעודת יושר נחוצה רק כאשר התעודה מיועדת לנציגות ישראלית או לגוף מוסמך במדינה החתומה על אמנת האג. משרד החוץ מטביע את החותמת, ומשלמים לו ולא למשטרה. משלמים את אגרת האפוסטיל לפני הגשת הבקשה. את מספר הקבלה מציינים בעת ההגשה, כתנאי להשלמת הטיפול. התעריף מתעדכן מעת לעת ומתפרסם באתר משרד החוץ, באגף לעניינים קונסולריים.

חשוב לדעת: הזמנת תעודת יושר עם חותמת אפוסטיל רלוונטית רק ביעדים מסוימים. כאשר מדינת היעד אינה חתומה על אמנת האג, וכן כאשר התעודה מיועדת לשגרירות זרה שפועלת בישראל, אין תשלום אפוסטיל כלל.

כמה זה עולה וכמה זמן לוקח?

שאלת העלות חוזרת כמעט בכל פנייה, והתשובה מפתיעה רבים. דף השירות של משטרת ישראל אינו מפרסם אגרת הנפקה עבור תעודת מידע פלילי. התשלום היחיד שמופיע בו הוא אגרת האפוסטיל, ומשלמים אותה למשרד החוץ בלבד, וגם זאת רק כשהיעד מחייב חותמת.

אתרים לא מעטים נוקבים בסכום קבוע כתעודת יושר עלות. כדאי להצליב כל סכום כזה מול התעריף שמפרסם משרד החוץ, שכן הוא מתעדכן מעת לעת. השאלה תעודת יושר כמה זמן לוקחת אינה מקבלת תשובה קצובה. המשטרה מציינת שהגשה פיזית בתחנה עשויה להימשך מספר שבועות. אין הבטחה לזמן טיפול קצוב, והצורך באפוסטיל או במשלוח דיפלומטי מאריך את התהליך.

חשוב לדעת: אין טופס תעודת יושר מהמשטרה שממלאים ושולחים בדואר. הבקשה מוגשת בטופס מקוון לאחר הזדהות, או פיזית בתחנה. תעודת יושר מהמשטרה אונליין, במובן של הנפקה עצמית לידי המבקש, אינה קיימת.

תושב חוץ ובדיקת סטטוס

הסוגיה של תעודת יושר לתושב חוץ נפתרת אחרת. ההגשה הדיגיטלית פתוחה לאזרחי ישראל בלבד. נציגויות ישראל בחו"ל מאפשרות גם לזרים שהגיעו לגיל האחריות הפלילית, שתים עשרה שנים ומעלה, לבקש תעודת מידע פלילי מאומתת. מי שאינו אזרח ישראלי מגיש אפוא באופן פיזי, בתחנת משטרה בישראל או בנציגות ישראל במדינה שבה הוא שוהה.

לבדיקת סטטוס תעודת יושר או לשאלות על התהליך פועל מדור מידע פלילי במשטרת ישראל. המענה הטלפוני ניתן בימים ראשון עד חמישי, בין השעות תשע לאחת עשרה בבוקר, ולצידו קיימת גם כתובת דואר אלקטרוני.

מרשם פלילי מול מרשם משטרתי

ההבחנה בין שני המרשמים קובעת מה בדיוק יופיע ברישום. המרשם הפלילי מרכז הרשעות והחלטות שיפוטיות. המרשם המשטרתי מרכז בין השאר תיקים שנסגרו ותיקים שעוכבו בהם ההליכים. ההבדל אינו אקדמי, והוא קובע מה יופיע בתעודה. גופים שונים זכאים לקבל מידע בהיקף שונה. גם פעולות התיקון שונות לחלוטין בין השניים. מי שמבקש להבין מה נותר רשום עליו בעקבות חקירה שהסתיימה בלי כתב אישום ימצא את הפירוט בעמוד מחיקת רישום משטרתי.

מתי רישום משטרתי מתבטל מעצמו?

סעיף 33(ג) לחוק קובע הסדר שרבים אינם מודעים לו. פרט רישום משטרתי שעניינו תיק סגור, בעבירה שאינה פשע, מתבטל בתום שבע שנים מיום האירוע. לגבי קטינים התקופה מתקצרת לחמש שנים מיום האירוע. ההסדר כפוף לאמות מידה שקובעים שר המשפטים והשר לביטחון הפנים. לכן הוא אינו חל באופן זהה בכל מקרה.

מסקנה מעשית: לפני שפותחים בהליך יזום, כדאי לבדוק מתי אירע האירוע ומה סיווג העבירה. לעיתים חלוף הזמן עושה את העבודה, ולעיתים דווקא צריך לפנות ביוזמה, משום שהתיק אינו נכנס לגדר הסעיף. גם כשהרישום נשאר, עילת הסגירה שרשומה בו אינה בהכרח סופית. העמוד בקשה לשינוי עילת סגירת תיק מפרט מתי כדאי לפעול לשינויה.

האם מעסיק רשאי לדרוש תעודת יושר?

זו השאלה הנפוצה ביותר, והתשובה שהחוק נותן חדה בהרבה ממה שרוב האנשים מניחים. סעיף 3(ב) לחוק קובע כי לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות החוק. הסעיף מרחיב את האיסור במפורש גם על דרישה בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב. כלומר, שאלה בטופס קליטה לעבודה נכנסת לאיסור בדיוק כמו בקשה ישירה להציג מסמך.

לא ידרוש אדם מידע פלילי, במישרין או בעקיפין, שלא בהתאם להוראות חוק זה, לרבות בדרך של תצהיר, הצהרה או שאלון בכתב; לעניין זה, לא יראו מי שדרש מידע פלילי כאמור כזכאי לקבלו בשל כך בלבד שהאדם שהמידע הפלילי נוגע לו הסכים למסירת המידע.

– סעיף 3(ב) לחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע"ט-2019

הסיפא של הסעיף חשובה במיוחד. הסכמה של המועמד אינה הופכת את הדורש לזכאי. מעסיק שמחתים מועמד על ויתור אינו מכשיר בכך את הדרישה.

מה העונש על דרישה אסורה?

לאיסור שבסעיף 3(ב) יש שיניים. סעיף 42(א) לחוק קובע כי מי שדרש מידע פלילי על אדם בניגוד להוראות החוק, דינו מאסר שנה. המחוקק החמיר במיוחד בהקשר התעסוקתי. מי שעשה כן לשם העסקה, או לשם קבלת החלטה בעניין האדם שהמידע נוגע לו, דינו מאסר שנתיים. סעיף 42(ב) מוסיף נדבך. מעסיק שאינו זכאי לקבל את המידע ובכל זאת שקל אותו בהחלטה, דינו מאסר שנה. הכלל חל גם על גוף ועל עוסק. אין צורך בדרישה אקטיבית, ודי בשקילה עצמה.

הזכות לא לענות על השאלה

מעבר לאיסור על הדורש, החוק מעניק הגנה ישירה לנשאל. סעיף 37(א) פוטר אדם מחובת גילוי מול מי שאינו זכאי לקבל את המידע. הפטור חל על רישום שהתיישן או נמחק. הוא חל גם על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים. ההגנה נמשכת אל תוך תוצאות ההימנעות. סעיף 37(ב) מרחיב את ההגנה. גם כשקיימת חובה מכוח דין או הסכם, הנשאל אינו נושא באחריות בשל ההימנעות. לצד זה, סעיף 38 אוסר על מי שאינו זכאי להביא את המידע בחשבון בין שיקוליו. החוק קובע חריג מצומצם להגנה על קטין או על חסר ישע, ולצורכי אבחון וטיפול.

נפלה טעות ברישום – מה עושים?

לא כל רישום שגוי מחייב הליך מורכב. סעיף 7 לחוק קובע כי כאשר מתברר שנפלה טעות ברישום פרט רישום פלילי או משטרתי, המשטרה מתקנת את הטעות. הסעיף מוסיף חובת יידוע. לאחר התיקון, המשטרה מוסרת הודעה לאדם שהמידע עליו, וכן למי שקיבל את המידע אם הוא זה שפנה לתיקון הטעות. לכן העיון בתחנה אינו פעולה טכנית שקודמת להוצאת תעודת יושר. הוא ההזדמנות לזהות פער בין מה שקרה בפועל לבין מה שנרשם.

מה עושים כשהרישום עצמו מפריע?

כאשר העיון מגלה רישום שפוגע בהמשך הדרך, השאלה כבר אינה הוצאת התעודה אלא הטיפול בתוכן שלה. לכל סוג רישום מתאים הליך אחר, ובחירת המסלול הנכון היא עיקר העבודה. ההליכים המרכזיים מפורטים בעמודים ייעודיים באתר, ובוחנים כל אחד מהם לפי סוג הרישום ולפי נסיבות המקרה. הרשעה שרשומה במרשם הפלילי מובילה למסלול אחד, והפירוט המלא מופיע בעמוד מחיקת רישום פלילי.

תיק שנסגר בעילה שאינה חוסר אשמה מוביל למסלול אחר, שעניינו עילת הסגירה עצמה ולא עצם קיום הרישום.

מתי לפנות לעורך דין פלילי?

התשובה הפשוטה: לפני שפועלים, ולא אחרי שהתקבלה החלטה על בסיס מידע חלקי. אלה השלבים שבהם פנייה מוקדמת משנה את התמונה:

• כאשר גוף כלשהו דורש להציג תעודת יושר ולא ברור אם הוא זכאי לכך.
• לפני חתימה על טופס או תצהיר שכולל שאלה על עבר פלילי.
• לאחר עיון בתחנה שגילה רישום בלתי צפוי או שגוי.
• כאשר צריך תעודה ליעד בחו"ל והרישום עלול להשפיע על ההליך.

ואלה הפעולות שעורך דין פלילי מנוסה יכול לבצע בשלב הזה:

• בדיקת זכאות הדורש – האם הגוף שמולך נמנה עם מי שרשאי לקבל מידע פלילי לפי החוק.
• קבלת תדפיס במסגרת ייצוג – כאשר מתקיימים תנאי סעיף 4(ד) והייצוג מתנהל לפני ערכאה או גוף מינהלי זכאי.
• בחירת מסלול הטיפול – התאמת ההליך לסוג הרישום, למועד האירוע ולנסיבות האישיות.
• ניסוח הפנייה – בקשות בתחום הזה נשענות על איכות הנימוק ועל הראיות המצורפות.

כאשר ההליך מתנהל באזור הצפון, יש יתרון לייצוג על ידי עורך דין פלילי בחיפה המכיר את הגורמים והערכאות המקומיים.

שאלות שחוזרות בפניות למשרד

אפשר להוציא תעודת יושר אונליין?

לא במובן שרוב האנשים מתכוונים אליו. הבקשה המקוונת קיימת, אך היא מיועדת לתעודה שמגיעה לגורם בחו"ל, ולא להנפקת מסמך לידי המבקש. עיון במידע על עצמך נעשה בתחנת משטרה בלבד.

עורך דין יכול להוציא לי תעודת יושר לכל מטרה?

לא. סעיף 4(ד) מציב שני תנאים: ייפוי כוח מיוחד, ומטרה של ייצוג. הייצוג חייב להתקיים לפני בית משפט, בית דין או גוף מינהלי זכאי. מטרה שאינה נכנסת לגדר הזה אינה מקימה זכאות לתדפיס.

מה קורה אם אענה בשלילה על שאלה בטופס, ויתברר שיש רישום?

סעיף 37 עונה על כך ישירות. כשהשואל אינו זכאי לקבל את המידע, אין חובת גילוי ואין אחריות בשל ההימנעות. הכלל חל על רישום שהתיישן או נמחק, על תיק סגור ועל תיק שעוכבו בו ההליכים.

כמה זמן לוקח לקבל תעודה ליעד בחו"ל?

משטרת ישראל מציינת שהגשה פיזית בתחנה עשויה להימשך מספר שבועות. לוח הזמנים מושפע גם מהצורך באפוסטיל ומאופן המשלוח ליעד.

ההרשעה כבר אינה ניתנת למחיקה. נותר משהו לעשות?

גם אחרי שמוצו ההליכים הרגילים נותרת דרך אחת. אפשר לשקול בקשת חנינה מנשיא המדינה, שהיא סמכות שבחסד ולא זכות מוקנית.

האם תיק שנסגר מופיע בתעודה שמגיעה לחו"ל?

לפי סעיף 15(א), המידע הנמסר אינו כולל פרטי רישום שהתיישנו או שנמחקו. דף השירות של המשטרה מציין שהתעודה מציגה הרשעות שטרם התיישנו ותיקים הממתינים לבירור דין.

בשורה התחתונה: מה אפשר להוציא?

רוב מי שמתעניין בהוצאת תעודת יושר מהמשטרה מגלה בסוף שהשאלה האמיתית שונה מזו שאיתה התחיל. לא כיצד משיגים את המסמך, אלא מי בכלל רשאי לבקש אותו ממנו, ומה רשום בו.

• השם הרשמי – תעודת מידע פלילי. "תעודת יושר" הוא כינוי בלבד.
• עיון עצמי – זכות מלאה לפי סעיף 4(א), אך על צג בתחנה, בלי צילום ובלי עותק.
• תדפיס לעורך דין – לפי סעיף 4(ד), בייפוי כוח מיוחד ולמטרת ייצוג לפני ערכאה או גוף מינהלי זכאי.
• תעודה לחו"ל – מגיעה לנותן הזכות, לא למבקש ולא לבא כוחו, ובלי רישומים שהתיישנו או נמחקו.
• דרישה של מעסיק – אסורה לפי סעיף 3(ב), גם בשאלון או בתצהיר, וגם בהסכמת המועמד.
• העונש – מאסר שנה על הדרישה, ומאסר שנתיים כשהיא נעשית לשם העסקה.
• הזכות לא לענות – סעיף 37 פוטר מגילוי ומאחריות מול מי שאינו זכאי.
• חלוף הזמן – רישום משטרתי של תיק סגור בעבירה שאינה פשע מתבטל בתום שבע שנים, ובקטינים בתום חמש.

הדרך הנכונה מתחילה בבדיקה מה רשום ומי עומד מולך, ורק אחר כך בבחירת ההליך המתאים. הצלחת פנייה בתחום הזה תלויה בשלושה: זיהוי נכון של סוג הרישום, העיתוי ביחס למועד האירוע, והכרת הגורם שמחליט. ייעוץ בשלב מוקדם חוסך עבודה כפולה ומונע החלטות על בסיס מידע שגוי.

אם נדרש ייעוץ או ייצוג בנושא הנדון, משרד עו"ד ליאור בנימין עומד לרשותך. המשרד מייצג חשודים ונאשמים בבתי המשפט באזור הצפון, בחיפה, בחדרה, בקריות ובנצרת. ניתן לפנות למשרד לייעוץ ראשוני.

האמור לעיל הוא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בוחנים את הזכאות לעיין במידע פלילי ולקבל תדפיס לפי נסיבות הפנייה ולפי זהות הגורם המבקש, ואין לפעול על סמך מידע זה בלי להתייעץ עם עורך דין פלילי.